זועבי נ' שרות מזור א' בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪.

על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 25.10.06 רכש התובע פוליסת ביטוח למכונת כביסה לתקופת של 5 שנים, החל מיום 11.12.06 וכלה ביום 11.12.11 בתמורה לתשלום סך של 750 ₪. במסגרת הביטוח הנ"ל התחייבה הנתבעת להעניק לתובע שירותי תיקון למכונת הכביסה.

התובע טוען, כי פנה ביום 08.12.10 אל הנתבעת, הודיע לה על תקלה שארעה במכונת הכביסה והזמין ממנה שירותי תיקון.

נטען, כי טכנאי מטעם הנתבעת הגיע לביתו של התובע, בדק את המכונה ואבחן בתקלה במנוע. לאור זאת, הזמין הטכנאי עבור התובע מנוע חדש למכונת הכביסה.

לטענתו, הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא סיפקה את המנוע למכונת הכביסה המקולקלת. כתוצאה מכך, נאלץ התובע, לטענתו, לרכוש ביום 16.12.10 מכונת כביסה חדשה בסך של 4,090 ₪.

בתביעתו זו, עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולבני משפחתו עקב אי עמידת הנתבעת בהתחייבותה לספק מנוע חדש ולתקן את מכונת הכביסה.

לתמיכה בתביעתו, צירף התובע קבלה מיום 25.10.06 בגין תשלום סכום של 750 ש"ח עבור רכישת הביטוח שכלל שירותי תיקון, וכן הזמנה מיום 16.12.10 לרכישת מכונת כביסה ע"ס 4,090 ₪.

בכתב הגנתה, מאשרת הנתבעת כי התובע פנה אליה להזמנת שירות תיקון למכונת כביסה, אך טוענת כי הפנייה נעשתה ביום 14.12.10 ולא ביום 08.12.2010, כטענת התובע.

הנתבעת טוענת, כי ביום 15.12.10 הגיע טכנאי מטעמה אל ביתו של התובע ולאחר בדיקת המכונה, קבע שיש להחליף את המנוע והטיימר של המכונה.

מיד עם אבחון התקלה, כאמור הזמינה הנתבעת מהיבואן את החלקים הטעונים החלפה בכדי לתקן את המכונה. אולם, היה זה התובע, לטענת הנתבעת, אשר סיכל את התיקון, כאשר סירב להמתין לקבלת החלקים החדשים וכבר ביום 16.12.10 הזמין מכונת כביסה חדשה.

לטענת הנתבעת, כעבור מספר ימים הגיעו החלקים שהוזמנו על ידה, ובהתאם לכך סופקו החלקים הללו לתובע ומכונת הכביסה תוקנה.

משכך, לא נגרם לתובע כל נזק בר פיצוי.

עוד טוענת הנתבעת, כי במסגרת הרחבת האחריות שרכש התובע למכונת הכביסה, אין הנתבעת אחראית לאספקת חלקי חילוף למכונה, אלא למתן שירותי תיקון בלבד. לטענתה, האחריות לאספקת חלקי החילוף מוטלת על יבואנית מכונת הכביסה, חברת קרדן סחר בע"מ, ואחריותה של הנתבעת מסתכמת בתיקון המכונה, ותו לא.

לפיכך, באם נגרם לתובע נזק כלשהוא בגין העיכוב באספקת חלקי החילוף, ולא כך, הרי שהאחריות לכך מוטלת, לשיטת הנתבעת, על כתפי היבואנית. ולכן, גם מטעם זה, דין התביעה כנגדה להידחות.

לאור כל האמור, מבוקש להורות על דחיית התביעה כנגד הנתבעת, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

בדיון שנערך בפניי, העידו התובע ושני נציגי הנתבעת, ה"ה פרידה וארז מזור.

בעדותו בפניי, חזר התובע על גרסתו שבכתב התביעה, אך הוסיף וטען כי הטכנאי שנשלח ע"י הנתבעת, מס' ימים לאחר הדיווח על התקלה במכונת הכביסה, ציין בפניו כי הטיימר של המכונה מקולקל וכי יידרש לנתבעת פרק זמן של מס' ימים בכדי לספק את החלק החדש. לדבריו, הנתבעת לא עמדה בהבטחה זו וכלל לא סיפקה את החלק החדש. עוד העיד התובע, כי כל פניותיו אל הנתבעת נדחו, תוך העלאת טענות מטענות שונות, לרבות הטענה כי החלק הדרוש החלפה אינו מצוי במלאי של הנתבעת. גם דרישתו של התובע מן הנתבעת לקבלת מכונה חלופית, הושבה ריקם. לטענתו, ביום 16.12.10, כעבור 8 ימים ממועד הדיווח על התקלה במכונה, ביום 16.12.10, נאלץ התובע לרכוש מכונה חדשה.

בעדותו בפניי, שלל התובע מכל וכל את טענת הנתבעת, לפיה תוקנה מכונת הכביסה.

לדבריו, משלא עמדה הנתבעת בהתחייבותה ולא תיקנה את המכונה במועד שהבטיחה לעשות כן, ביקש התובע את התערבות אחיו, עו"ד במקצועו, בעניין. עקב כך, הגיע טכנאי נוסף מטעם הנתבעת אל ביתו של התובע, בדק את המכונה בשנית ואבחן בעיה אחרת במכונה. לטענת התובע, טכנאי הנתבעת קבע, כי קיים חור בדוד וכי לא ניתן לתקן את מכונת הכביסה, ולכן יש צורך להחליפה במכונה חדשה. יאמר כבר כאן, כי לגרסה זו אודות קיומו של חור בדוד וחוסר האפשרות לתקן את המכונה אין כל אזכור בכתב התביעה.